צילום הייפרלאפס מרחפן בלילה: איך מצלמים עיר שזזה, מרחפן שזז

הייפרלאפס הוא טיימלאפס שבו המצלמה זזה. הרחפן טס לאט במסלול, ובזמן שהוא טס הוא מצלם תמונה כל שנייה או כמה שניות. בסוף התמונות מתחברות לסרטון קצר. בסרטון נראה שהרחפן מחליק מעל העיר, והעיר מתחתיו רצה.

בלילה זה עובד הכי טוב. אלפי חלונות דולקים, והרכבים בכבישים נראים כמו פסים של אור.

מה קורה באוויר

אלה המספרים של אחד ההייפרלאפסים בסרטון, מסוף האוטובוסים בתל אביב, 17 בדצמבר 2025. צילמנו אותו ברחפן DJI Mavic 4 Pro, במצב Hyperlapse שיש ברחפן.

מה	כמה
תחילת הצילום	16:59, כעשרים דקות אחרי השקיעה
סוף הצילום	17:13
מספר תמונות	842
מרווח בין תמונות	שנייה אחת
זמן חשיפה של כל תמונה	1/6 שנייה
ISO	200
אורך הסרטון	34 שניות, 25 תמונות בשנייה

כלומר, 14 דקות באוויר נותנות 34 שניות של סרטון. בכל שנייה של סרטון יש 25 שניות של זמן אמיתי.

ל־DJI יש כמה צורות טיסה בהייפרלאפס. בצורה חופשית מטיסים ביד. בצורת מעגל הרחפן מקיף נקודה. בצורת נעילת כיוון הוא טס בקו ישר והמצלמה מסתובבת. בצורת נקודות ציון הוא טס במסלול ששמרנו מראש. את המסלול אפשר לטוס שוב באותו מקום בשעה אחרת.

למה בלילה זה נראה ככה

ביום התמונה נחשפת לאור אלפית שנייה, וכל רכב נראה חד. בלילה צריך יותר זמן כדי לקבל תמונה בהירה. בהייפרלאפס במסוף האוטובוסים כל תמונה נחשפה שישית שנייה. בזמן הזה רכב בכביש עובר כמה מטרים, והפנסים שלו נמרחים לפס.

החשיפה הארוכה היא גם הבעיה. הרחפן צריך לעמוד יציב בזמן שהתמונה נחשפת. ברוח חזקה הוא זז, והתמונה יוצאת מטושטשת או קופצת ביחס לתמונה הקודמת. לכן לילה בלי רוח חשוב יותר מלילה בלי עננים.

דבר נוסף: לפי המדריך של DJI, מערכת הראייה של הרחפן, שמזהה מכשולים, לא עובדת בלילה. את המסלול בודקים באור יום, ומתכננים אותו רחוק ממנופים, מגדלים וכבלים.

מה יוצא ישר מהרחפן

הרחפן מחבר את התמונות לסרטון בעצמו, מיד בסוף הצילום. זה הסרטון מסוף האוטובוסים, כמו שהוא יצא מהרחפן, בלי עריכה:

רואים בו שני דברים. השמיים מחשיכים לאורך הסרטון, כי הצילום התחיל בדמדומים. ויש קפיצות קטנות בין תמונות, מהרוח ומהאור שמשתנה. הצבעים חמים והצללים כהים, כי הרחפן לא עורך.

עריכה ב־LRTimelapse וב־Lightroom

ברחפן אפשר לבחור לשמור גם את כל התמונות המקוריות, לא רק את הסרטון. אנחנו שומרים אותן כקובצי RAW (DNG) של 6144 על 4096 פיקסלים. בקובץ כזה יש יותר מידע באזורים הכהים ובאורות החזקים, וזה חשוב בלילה.

את 842 התמונות עורכים בשתי תוכנות שעובדות יחד. Lightroom Classic של Adobe עורכת את התמונות. LRTimelapse מעבירה את העריכה בהדרגה מתמונה לתמונה, ומורידה את ההבהוב. אלה השלבים, עם המספרים מההייפרלאפס של מסוף האוטובוסים:

1. בוחרים פריימים מרכזיים. פותחים את תיקיית התמונות ב־LRTimelapse, ובוחרים כמה תמונות לאורך הסדרה. כאן בחרנו שלוש: תמונה 1, תמונה 422 ותמונה 842.
2. עורכים אותם ב־Lightroom. עורכים רק את שלוש התמונות האלה. בתמונה הראשונה, בדמדומים, טמפרטורת הצבע היא 3,750K. באמצעית ובאחרונה, בחושך, ירדנו ל־3,050K, והעלינו את הצללים כדי שהעיר תיראה.
3. מעבר הדרגתי. בחזרה ב־LRTimelapse, הפקודה Auto Transition מחשבת את העריכה לכל התמונות שבין הפריימים המרכזיים. בתמונה 300, למשל, טמפרטורת הצבע יצאה 3,222K. כך הצבע משתנה לאט, ולא קופץ.
4. מורידים הבהוב. הפקודה Visual Deflicker מודדת את הבהירות של כל תמונה ומיישרת קפיצות קטנות בין תמונות סמוכות. כאן היא עברה על הסדרה פעמיים.
5. מייצאים. Lightroom קוראת את העריכה של כל 842 התמונות ומייצאת אותן, ומהן יוצא סרטון.
6. מייצבים. מיישרים את הקפיצות מהרוח. הייצוב חותך קצת מהשוליים של הפריים.

בתמונה הזאת שני הצדדים הם מאותה נקודה בצילום. הפריים לא זהה, כי הסרטון של הרחפן חותך את התמונה ל־16:9, והעריכה שומרת את כל התמונה.

בסוף מחברים כמה הייפרלאפסים ערוכים לסרטון אחד, כמו הסרטון בראש המאמר.

מהיום אל הלילה

הזמן הכי טוב לצלם הוא בין השקיעה לחושך. השמיים עוד כחולים, החלונות כבר דולקים, והכבישים מתחילים להתמלא באורות. ההייפרלאפס שלמעלה התחיל כעשרים דקות אחרי השקיעה ונגמר בחושך.

אפשר גם לצלם את אותו מסלול פעמיים, פעם ביום ופעם בלילה, ולעבור בעריכה מאחד לשני. זה עובד כשהרחפן טס במסלול שמור של נקודות ציון, ולכן שני הצילומים באותה נקודה בדיוק.

סרטונים אנכיים לרשתות

לאינסטגרם ולטיקטוק מצלמים או חותכים לפורמט אנכי. פריים אנכי מכניס מגדל שלם, מלמטה עד הגג. צילום ישר מלמעלה מראה חניון שלם, ואת הרכבים שנכנסים ויוצאים.

על הפורמט הזה כתבנו עוד במאמר על רילס לחברות נדל”ן.

מה החוק אומר על טיסה בלילה

בישראל יש שתי מערכות תקנות. את ההבדל ביניהן הסברנו במאמר על החוק והרישוי. בטיסת לילה ההבדל גדול.

לילה בתקנות מתחיל בסוף דמדומי הערב, לא בשקיעה. הדמדומים הם הזמן שבין השקיעה לחושך, והשעות שלהם מתפרסמות בטבלאות של רשות התעופה האזרחית.

מטיס פנאי לא מטיס בלילה. בדמדומים מותר רק עם אורות מהבהבים על הרחפן, שנראים למרחק של 5 קילומטרים לפחות, והמטיס צריך לראות אותם כל הזמן.

מטיס עם רישיון כטב”ם קטן יכול לטוס בלילה, אם כל התנאים האלה מתקיימים:

• יש תצפיתן, אדם נוסף שמסתכל על הרחפן לאורך כל הטיסה.
• על הרחפן יש אורות מהבהבים שנראים ל־5 קילומטרים, והם בקו ראייה כל הזמן.
• הרחפן לא מתרחק יותר מ־500 מטר מהמטיס.
• הרחפן יודע לנחות או לחזור הביתה מיד ולבד.
• האזור מואר מספיק כדי לראות אנשים ומכשולים. אם לא, מפקד הטיסה בודק את האזור באור יום, קצת לפני הטיסה, ומתדרך את הצוות.

מעבר לתקנות, יש תקופות שבהן יש הגבלות נוספות על רחפנים בגלל המצב הביטחוני. לפני כל טיסה בודקים באפליקציה של רשות התעופה האזרחית ובהודעות למטיסים (NOTAM).

למה זה טוב

לשיווק פרויקט. הייפרלאפס בלילה מראה איפה הפרויקט נמצא: הכבישים, המגדלים מסביב, העיר שחיה בערב. זה פתיח טוב לסרטון תדמית, ורקע טוב להדמיה של בניין שעוד לא נבנה.

לבניין גמור. בניין מגורים או משרדים שנגמר נראה הכי טוב בערב, כשהחלונות דולקים. אפשר לשלב את זה עם טיימלאפס של כל הבנייה, כסוף של הסרטון.

לרשתות. סרטון של 15 עד 30 שניות, אנכי, בלי מילים. הוא עובד בלי קול.

כמה זה עולה

ערב צילום הייפרלאפס נכנס בחצי יום צילום עם רחפן, 2,500 ₪ לפני מע”מ. בערב אחד מצלמים כמה הייפרלאפסים, לפי מספר הסוללות והמסלולים.

רוצים הייפרלאפס של הפרויקט שלכם בלילה? פרטים ודוגמאות נוספות בעמוד הפקת וידאו.